רש"י על קידושין ע״ב א:י׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור קידושין ע״ב א:י׳
10 אֲמַר לֵיהּ רַבִּי לְלֵוִי: הַרְאֵנִי פָּרְסִיִּים. אֲמַר לֵיהּ: דּוֹמִים לַחֲיָילוֹת שֶׁל בֵּית דָּוִד. הַרְאֵנִי חַבָּרִין. דּוֹמִין לְמַלְאֲכֵי חַבָּלָה. הַרְאֵנִי יִשְׁמְעֵאלִים. דּוֹמִין לִשְׂעִירִים שֶׁל בֵּית הַכִּסֵּא. הַרְאֵנִי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבְּבָבֶל. דּוֹמִים לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת.
פירוש רש"י על קידושין ע״ב א:י׳
10 הראני פרסיים - בעל משלות ודומיות היה לוי וקאמר לו רבי משול לי פרסיים למה הם דומים:
11 כחיילות של בית דוד - גבורים:
12 חברין - אומה הסמוכה לפרסיים ומשחיתים הם וטרפנים הם יותר מפרסיים:
13 לשעירים - מלובשים שחורים ודומים לשדים:
14 דומים למלאכי השרת - לבושים לבנים ועטופים כמלאכי השרת וכתיב יחזקאל ט והאיש לבוש הבדים והכי נמי אמרינן בבמה מדליקין שבת דף כה: על רבי יהודה שהיה מתעטף ויושב בסדינים המצוייצין ודומה למלאך כו' ובנדרים דף כ: נמי אמרינן מאן מלאכי השרת רבנן ואמאי קרי להו מלאכי השרת משום דמצויינין כמלאכי השרת במלבושים נאים: